#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לטלטל מחצר לחצר שלא עירבו ביניהם	"מותר לטלטל כלים ששבתו בחצר<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלים ששבתו בבית האם מותרים לטלטל מחצר לחצר	"אסור<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכניס כלים לתוך בית האם מותר לטלטל בכל הבית	"כן<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לטלטל מחצר לגג או קרפף או מבוי בשבת	"מותר בכלים שלא שבתו בבית ואפילו שלא עירבו<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דבר שהגיע לחצר דרך מלבוש האם מותר לטלטל בכל החצר	"בביאור הלכה הביא מחלוקת הפוסקים בזה&nbsp;<br><u><b>הוספות:</b></u><br>דעת החזו""א להקל<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלים שהיה לבוש בהם בתחילת שבת בבית והוציא לחצר האם מותר לטלטל לחצר אחרת&nbsp;	"כן<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה&nbsp;	"דינה ככרמלית<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כדי לערב ב' חצירות ביחד מה צריך ביניהם	"פתח או חלון ד' על ד' טפחים [גם בארוך מאד] בתוך י' טפחים<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב' חצירות שיש ביניהם פתח האם יכולים לערב לבד	"אם יש פתח יכולים לערב אחד או שתים&nbsp;<br>אם יש פרצה צריך לערב ביחד<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לטלטל מחצר למבוי&nbsp;	"מותר לטלטל כלים ששבתו שם<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלים ששבתו בבית ובאו לחצר בהיתר האם מותר לטלטל לחצר אחרת	"אסור<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה האם מותר לטלטל לקרפף אחרת	"לא<br>כלים ששבתו בקרפף מותר לטלטל שתי אמות בזה ושתי אמות בזה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם פתח או חלון ד' על ד' טפחים בתוך י' טפחים האם צריך לערב ביחד	"אם רצו מערבין יחד ואם רצו, מערבין כל א' לעצמו<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כדי לערב ב' בתים האם צריך שהחלון יהיה תוך י' טפחים	"לא&nbsp;<br>לפי שהבית כיון שהוא מקורה הרי הוא כמלא והרי זה כאלו אין החלון גבוה י""ט כיון שהבית כולו ממולא<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בית שפתוח לב' חצרות ועירב עם שניהם אבל החצרות לא עירבו ביחד האם מותר לטלטל כלים ששבתו בבית בחצר לחצר ע""י הבית שביניהם"	"אסור אא""כ הניח את העירוב חצרות של שניהם בבית האמצעי<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש כותל בין שני חצרות האם יכולים לערב ביחד	"לא<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב פירצה	"אם יש יותר מעשר אמות או שנפרץ במילואו [שלא נשאר משהו בכל צד או בצד אחד ד""ט בגובה י""ט]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כותל שנפרץ במילואו לענין עירוב חצרות	"אם נפרץ במילואו שלא נשאר משהו בכל צד או בצד אחד ד""ט בגובה י""ט הוי פרצה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש חריץ בין שתי חצרות האם יכולים לערב ביחד	"אם עמוק י""ט ורחב ד""ט לא יכולים לערב ביחד<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש חריץ בין שתי חצרות רחב ד' טפחים ועמוק י' טפחים והניח שם תבן או עפר האם יכולים לערב ביחד	"תבן וקש [הראויים לבהמה] צריך לבטל<br>עפר סתמא בטל<br>נחלקו אם מועיל ביטול לשבת אחד ויש להקל<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן שעב סעיף טז		
